התמודדות נפש מביאה איתה קשיים רגשיים, התנהגותיים וגופניים. לעיתים זה מרגיש כאילו הזמן עוצר מלכת – אין אנרגיה ומוטיבציה לעשייה, העייפות חוגגת (אך בכל זאת קשה להירדם) קשה לקום בבוקר, התיאבון משתנה, קשה להתרכז, וגם, כמובן – כבר לא מתחשק לעשות דברים שפעם הסבו הנאה. גם התופעות הבאות לא פוסחות על מי שמתמודד עם חרדה, דיכאון או פוסט טראומה: אין חשק לדבר עם אנשים, הביטחון, הדימוי העצמי ותחושת המסוגלות – אם היו שם לפני – מתרסקים, וממש קשה להבין איך לקום בבוקר ולהסתדר בעולם. כן כן, לא סתם מתמודדי נפש זכאים לעיתים לאחוזי נכות.
דיכאון ולחץ נפשי בדרך כלל אינם הקושי/הבעיה או החוויה המרכזית. הם תסמין לקושי בסיסי, עמוק ורחב יותר. ובדיוק כאן וכרגע, כשכל כך קשה, את רוצה וצריכה להרגיש חזקה יותר ולהכיר את החוזקות שלך, לקבל כוחות, להכיר את הדברים החיוביים שמניעים אותך ולמצוא משמעות.
באימונים נזהה את הבסיס של הקושי, נלמד לזהות אמונות לא אפקטיביות ותוקעות ונאמץ אמונות חדשות ומקדמות. ומה עוד?
פוסט טראומה הוא מצב מורכב, אך גם במהלכו החיים לא נעצרים. זהו המקום להתייחס למושג 'צמיחה פוסט טראומטית'. טראומה מטלטלת את המציאות ואת תחושת הזהות בצורה כל כך חזקה, שיש לנו אפשרות להעריך מחדש את חיינו ולמצוא כוחות שלא ידענו שקיימים בנו. המטרה באימונים לסובלות מפוסט טראומה היא להפוך את הטראומה לנקודת צמיחה במקביל לפיתוח חוסן נפשי.
הפן האימוני הפיזי מאוד משמעותי לתהליך. בדרך כלל בהתמודדות נפש יש נתק מהגוף – איבוד תיאבון או לחלופין אכילה רגשית לעיתים עד כדי פיתוח הפרעות אכילה. כתוצאה מהאנרגיה הנפשית הכואבת שכלואה בגוף, פעמים רבות מתפתחים גם נפתח כאבים וחולי פיזי של ממש.
בזמן מצבי דחק הגוף מפריש פחות סרטונין – הורמון שאחראי על תחושת השמחה, ההנאה ושיכוך הכאבים – ויותר קורטיזול, הורמון שכאשר הוא מופרש בכמות גבוהה פוגע בתחושת הערנות ובחילוף החומרים, גורם לעלייה במשקל, פגיעה במערכת העיכול, מחלות וכאבים.
במהלך האימון נשלב גם פעילות גופנית ונסייע לגוף להפריש הורמוני שמחה כגון סרטונין, אנדרופינים ואדרנלין ולאזן את רמות הפרשת הקורטיזול. באמצעות הפעילות הגופנית נאזן את רמות ההורמונים ובסופו של האימון נפרוק גם אנרגיה, נרגיש טוב יותר ונייצר אנרגיה חיובית שתורמת למוטיבציה.
בזמן התמודדות נפש אין אנרגיה לעשייה ותנועה, אין כח וחשק לכלום, קשה לעיתים לפגוש אנשים, במיוחד חדשים ולפיכך, פעמים רבות, קשה להצטרף למסגרות של כושר ותנועה או להמשיך בפעילות השוטפת. כשהאימון התנועתי מגיע מאותו אדם שגם מוביל את התהליך בפן הרגשי והמנטלי- קל יותר וזמין יותר להזיז את הגוף ולעבור תהליך הוליסטי ושלם.
