לחיות בעולם כאדם רגיש במיוחד (HSP) היה מסע של גילוי עמוק, שבו עצם התכונה שהרגישה פעם כמו נטל הפכה לאבן הפינה של ההבנה והקשר שלי עם אחרים. מכל התכונות והאיכויות שקיימות בי, רגישות גבוהה היא הדומיננטית ביותר ומעצבת את תפיסת העולם שלי. אם את או אתה קוראים מאמר זה, סביר להניח שתכונה זו מגדירה אותך גם כן.
במשך רוב חיי הרגשתי שאני סובלת מפגם בייצור. כילדה רגישה היו לי חלומות בהקיץ מלאי חיות ודמיון שסחפו אותי מהמציאות. ספרים וסיפורים קיבלו קיום אמיתי בראש שלי, ודברים רבים ריגשו אותי עמוקות – מוזיקה, אמנות, תנועה, טבע, פילוסופיה וייצירות למיניהן. האתגר הגדול ביותר עבורי היה עוצמת הרגשות שלי. הכל תמיד הרגיש כל כך חזק ואינטנסיבי! רגשות שליליים היו משתלטים עליי לחלוטין, בעוד שרגשות חיוביים השאירו אותי מבולבלת מדוע אחרים לא חוו את אותה עוצמה. הרגשתי שונה מאוד, ולא בצורה חיובית.
כשגדלתי בסביבה שלא זיהתה או טיפחה את הרגישות הגבוהה שלי, הובילו אותי להאמין שזו חולשה שצריך לתקן. חשבתי שאני "רגישה מדי", ומי רוצה להיות "מדי" במשהו?
בחיי הבוגרים, לעתים קרובות תייגתי רגישות "יתר" כפגם הגדול ביותר שלי. הצהרות נפוצות של אחרים ודיאלוגים פנימיים כללו ביטויים כמו:
- הרגשות שלי לא פרופורציונליים, ושאני צריכה "להתגבר על זה", "להפסיק להיות כל כך רגשנית" ו"לפתח עור עבה יותר".
- "את עושה עניין גדול מכלום."
- לא הבנתי למה אני לא מצליחה "פשוט להתעלם" או "להתגבר על זה".
תחושת השונות גרמה לי לעתים קרובות להרגיש בודדה, לחשוב שמשהו בי היה פגום מטבעו. לתפיסה זו היו השלכות חמורות:
- הערכה עצמית נמוכה, שהובילה לבחירות לקויות במערכות יחסים ובתחומי מפתח בחיים.
- קושי להבחין בין רגשותיי לבין רגשות אחרים, וכתוצאה מכך לרצות אנשים ולהזניח את הצרכים שלי.
- חוסר אמון באינטואיציה שלי והצדקה של התנהגות פוגענית של אחרים.
- קושי גדול להתעמת, גם כשאחרים הפגינו התנהגות פוגענית כלפיי.
- הרגשתי שונה ולא מובנת – מה שהקשה עליי לפתח יחסים חברתיים.
- הייתי שרויה לעיתים קרובות במוצפות גבוהה שהקשתה עליי לתפקד והתקשתי לחזור למצב מאוזן.
- ביצועים גרועים במצבי ריבוי משימות ולחץ גבוה, פגעו בערך העצמי והביטחון שלי.
חוויות אלו משקפות את האתגרים העומדים בפני אנשים רגישים במיוחד שאינם מודעים ליתרון הביולוגי המולד שלהם.
וישנו נתון נוסף, שכמובן גם אותו לא הכרתי – אנשים רגישים מאוד נמצאים בסיכון גבוה יותר לחוות טראומה, דיכאון וחרדה.
רק כשחוויתי את שלושתם התחלתי להתעורר ולהתוודע לטבע האמיתי שלי.
הרגשתי אמפתיה אפילו כלפי אלה שפגעו בי, חיפשתי נואשות אחר דרך להפסיק להיות כל כך אמפתית. חיפוש פשוט בגוגל אחר "אמפתיה" הוביל אותי לספרה של איליין ארון, "אדם רגיש מאוד". קריאת הספר הייתה עבורי בגדר התגלות.
גיליתי שרגישות גבוהה היא בעצם יתרון ביולוגי, רגישות מוגברת של מערכת החישה לגירויים. להרגיש רגשות של אחרים היא לא חולשה כלל וכלל, אלא כלי אינפורמטיבי להבין את הסביבה שלי. האינטואיציה שלי, הנכונה תמיד, נובעת מהיכולת שלי לקלוט ולעבד מידע רב, תוך שימת לב לניואנסים ודקויות בשפת הגוף, בהבעות הפנים, בטון הדיבור וברגשות.
השיעור החשוב ביותר היה ללמוד להציב גבולות פיזיים, רגשיים ואנרגטיים.
לא עוד ספוג, הפכתי למראה. אנרגיה כבר לא נספגה אלא הוחזרה לאחר כמו אור שפוגע במראה. במקום לטבוע ברגשות, התחלתי לשקף לאנשים את עצמם. הבנתי שהרגישות הגבוהה שלי תמיד הייתה הבסיס להבנה עמוקה בכל תחום בו נגעתי, והחולשה הנתפסת הגדולה ביותר שלי הפכה לכח העל שלי.
המסע האישי שלי עורר בי תשוקה להבין את נפש האדם לעומק. זה הוביל אותי בחזרה לספסל הלימודים, הפעם באוניברסיטה, ללמוד פסיכולוגיה ולהשתמש ברגישות הגבוהה שלי כדי לעזור לאחרים במסעות הרגשיים שלהם. באמצעות אימוץ הרגישות הגבוהה שלי, הפכתי את מה שפעם הרגיש כמו פגיעות מוחצת לכלי רב עוצמה לאמפתיה ותובנה, ואני מחויבת לעזור לאחרים במסעם לגלות את הכוח הטמון ברגישות שלהם.
אם את מוכנה להפוך את הרגישות שלך לכוח הכי גדול שלך ולשגשג בכל היבט של חייך, אני מזמינה אותך להצטרף אליי למסע המעצים הזה באמצעות אימון המיועד במיוחד לנשים רגישות במיוחד.
