במשך רוב חיי הרגשתי שאני סובלת מפגם בייצור. כילדה רגישה היו לי חלומות בהקיץ מלאי חיות ודמיון שסחפו אותי מהמציאות. ספרים וסיפורים קיבלו קיום אמיתי בראש שלי, ודברים רבים ריגשו אותי עמוקות – מוזיקה, אמנות, תנועה, טבע, פילוסופיה וייצירות למיניהן. האתגר הגדול ביותר עבורי היה עוצמת הרגשות שלי. הכל תמיד הרגיש כל כך חזק ואינטנסיבי! רגשות שליליים היו משתלטים עליי לחלוטין, בעוד שרגשות חיוביים השאירו אותי מבולבלת מדוע אחרים לא חוו את אותה עוצמה. הרגשתי שונה מאוד, ולא בצורה חיובית.

כשגדלתי בסביבה שלא זיהתה או טיפחה את הרגישות הגבוהה שלי, הובילו אותי להאמין שזו חולשה שצריך לתקן. חשבתי שאני "רגישה מדי", ומי רוצה להיות "מדי" במשהו?

בחיי הבוגרים, לעתים קרובות תייגתי רגישות "יתר" כפגם הגדול ביותר שלי. הצהרות נפוצות של אחרים ודיאלוגים פנימיים כללו ביטויים כמו:

• הרגשות שלי לא פרופורציונליים, ושאני צריכה "להתגבר על זה", "להפסיק להיות כל כך רגשנית" ו"לפתח עור עבה יותר".
• "את עושה עניין גדול מכלום."
• לא הבנתי למה אני לא מצליחה "פשוט להתעלם" או "להתגבר על זה".

תחושת השונות גרמה לי לעתים קרובות להרגיש בודדה, לחשוב שמשהו בי היה פגום מטבעו. לתפיסה זו היו השלכות חמורות:

• הערכה עצמית נמוכה, שהובילה לבחירות לקויות במערכות יחסים ובתחומי מפתח בחיים.
• קושי להבחין בין רגשותיי לבין רגשות אחרים, וכתוצאה מכך לרצות אנשים ולהזניח את הצרכים שלי.
• חוסר אמון באינטואיציה שלי והצדקה של התנהגות פוגענית של אחרים.
• קושי גדול להתעמת, גם כשאחרים הפגינו התנהגות פוגענית כלפיי.
• הרגשתי שונה ולא מובנת – מה שהקשה עליי לפתח יחסים חברתיים.
• הייתי שרויה לעיתים קרובות במוצפות גבוהה שהקשתה עליי לתפקד והתקשתי לחזור למצב מאוזן.
• ביצועים גרועים במצבי ריבוי משימות ולחץ גבוה, פגעו בערך העצמי והביטחון שלי.

חוויות אלו משקפות את האתגרים העומדים בפני אנשים רגישים במיוחד שאינם מודעים ליתרון הביולוגי המולד שלהם.

וישנו נתון נוסף, שכמובן גם אותו לא הכרתי – אנשים רגישים מאוד נמצאים בסיכון גבוה יותר לחוות טראומה, דיכאון וחרדה.

רק כשחוויתי את שלושתם התחלתי להתעורר ולהתוודע לטבע האמיתי שלי.

הרגשתי אמפתיה אפילו כלפי אלה שפגעו בי, חיפשתי נואשות אחר דרך להפסיק להיות כל כך אמפתית. חיפוש פשוט בגוגל אחר "אמפתיה" הוביל אותי לספרה של איליין ארון, "אדם רגיש מאוד". קריאת הספר הייתה עבורי בגדר התגלות.

גיליתי שרגישות גבוהה היא בעצם יתרון ביולוגי, רגישות מוגברת של מערכת החישה לגירויים. להרגיש רגשות של אחרים היא לא חולשה כלל וכלל, אלא כלי אינפורמטיבי להבין את הסביבה שלי. האינטואיציה שלי, הנכונה תמיד, נובעת מהיכולת שלי לקלוט ולעבד מידע רב, תוך שימת לב לניואנסים ודקויות בשפת הגוף, בהבעות הפנים, בטון הדיבור וברגשות.

השיעור החשוב ביותר היה ללמוד להציב גבולות פיזיים, רגשיים ואנרגטיים.

לא עוד ספוג, הפכתי למראה. אנרגיה כבר לא נספגה אלא הוחזרה לאחר כמו אור שפוגע במראה. במקום לטבוע ברגשות, התחלתי לשקף לאנשים את עצמם. הבנתי שהרגישות הגבוהה שלי תמיד הייתה הבסיס להבנה עמוקה בכל תחום בו נגעתי, והחולשה הנתפסת הגדולה ביותר שלי הפכה לכח העל שלי.

המסע האישי שלי עורר בי תשוקה להבין את נפש האדם לעומק. זה הוביל אותי בחזרה לספסל הלימודים, הפעם באוניברסיטה, ללמוד פסיכולוגיה ולהשתמש ברגישות הגבוהה שלי כדי לעזור לאחרים במסעות הרגשיים שלהם. באמצעות אימוץ הרגישות הגבוהה שלי, הפכתי את מה שפעם הרגיש כמו פגיעות מוחצת לכלי רב עוצמה לאמפתיה ותובנה, ואני מחויבת לעזור לאחרים במסעם לגלות את הכוח הטמון ברגישות שלהם.

אם את מוכנה להפוך את הרגישות שלך לכוח הכי גדול שלך ולשגשג בכל היבט של חייך, אני מזמינה אותך להצטרף אליי למסע המעצים הזה באמצעות אימון המיועד במיוחד לנשים רגישות במיוחד.

הפוסט הכרה ברגישות גבוהה: המסע שלי מפגיעות לחוזק הופיע לראשונה ב-אלונה סלומון.

השפעת המדיה החברתית על בנות:

השוואות – פלטפורמות מדיה חברתית מציגות בנות לעולם שבו החיים של כולם נראים מושלמים לתמונה. ממשפיעני אינסטגרם ועד לאישיות יוטיוב, בנות מופגזות בתמונות ובאורחות חיים שנאספו שיכולים להוביל לתחושות של פקפוק עצמי, חוסר שייכות והתאמה כשהן משווות את עצמן לבנות גילן ולמודלים לחיקוי מקוונים.

בריונות ברשת ובטיחות באינטרנט – עם עליית המדיה החברתית מגיע הסיכון של בריונות ברשת והטרדה מקוונת. בנות עלולות להיתקל בהערות פוגעות, התנהגות מוציאה מהכלל, או אפילו אנשים טורפים, שיכולות להיות השפעות עמוקות על ההערכה העצמית, הבריאות הנפשית ותחושת הביטחון שלהן בתחום הדיגיטלי.

פחד מהחמצה (FOMO) – הלחץ להתעדכן בטרנדים, האירועים והפעילויות החברתיות העדכניים ביותר ברשתות החברתיות יכול ליצור פחד מתפשט מהחמצה בקרב בנות. הזרם התמידי של עדכונים ופוסטים מחברים ומשפיעים עלול להשאיר אותם בתחושת חוסר או חרדה על כך שלא יעמדו בחיים המושלמים לכאורה של בנות גילן

דימוי גוף ותפיסה עצמית – הדגש של מדיה חברתית על סטנדרטים של מראה ויופי יכול להשפיע על דימוי הגוף והתפיסה העצמית של בנות. מסננים, כלי עריכה ותיאורים אידיאליים של יופי עלולים לעוות את התפיסה שלהם את עצמן ולהוביל לתחושות של חוסר ביטחון והערכה עצמית נמוכה.

העצמת בנות לשגשג בעידן הדיגיטלי:

זה חיוני להעצים בנות עם הכישורים, הידע והתמיכה שהם צריכות כדי לנווט במדיה החברתית ולפתח הרגלים דיגיטליים בריאים. הורים, מחנכים ומטפלים יכולים למלא תפקיד מפתח בטיפוח ביטחון עצמי, חוסן ודימוי עצמי חיובי על ידי:

קידום אוריינות דיגיטלית

ללמד בנות מיומנויות חשיבה ביקורתית ואוריינות מדיה כדי לעזור להן לנווט במדיה חברתית באחריות ולהבחין בין עובדות לבדיות.

עידוד תקשורת פתוחה

יצירת סביבה בטוחה ותומכת לילדות להביע את רגשותיהן, לשאול שאלות ולחפש הדרכה לגבי חוויותיהן ברשתות החברתיות.

הצבת גבולות ומגבלות

קביעת הנחיות ברורות לזמן מסך, הגדרות פרטיות והתנהגות מקוונת כדי להבטיח את הבטיחות והרווחה של בנות בתחום הדיגיטלי.

מודל התנהגויות מקוונות חיוביות

לשמש מודל לחיקוי חיובי על ידי הפגנת אדיבות, אמפתיה ואותנטיות באינטראקציות המקוונות שלהן עצמן ומתן דוגמה חיובית לילדות.

על ידי העצמת בנות עם הכלים והתמיכה שהן זקוקות להן כדי לנווט במדיה החברתית בביטחון ובחוסן, נוכל לעזור להן לבנות מערכת יחסים בריאה עם טכנולוגיה ולשגשג בעידן הדיגיטלי.

הצטרפו למסע: הכירו את תוכנית עוף החול

צאו למסע טרנספורמטיבי עם תוכנית הפניקס, המותאמת לתמיכה בבנות בהתגברות על אתגרים חברתיים ובניית חוסן בעידן הדיגיטלי. קראו עוד על האופן שבו התוכנית מעצימה בנות לנווט במדיה חברתית בביטחון, לפתח הערכה עצמית חיובית ולטפח קשרים אותנטיים בנוף הדיגיטלי של היום.

הפוסט ניווט קשיים חברתיים אצל בנות: טיפוח ביטחון בעידן הדיגיטלי הופיע לראשונה ב-אלונה סלומון.

היתרונות של מיומנויות בינאישיות טובות אצל ילדים

ביצועים אקדמיים גבוהים יותר: ילדים בעלי כישורי תקשורת חזקים נוטים להשתתף באופן פעיל יותר בכיתה, לשאול שאלות ולהשתתף בדיונים משמעותיים, מה שתורם לתוצאות אקדמיות טובות יותר.

הערכה עצמית גבוהה יותר: היכולת להביע את עצמו בבהירות ולבנות מערכות יחסים יכולה להגביר משמעותית את הביטחון העצמי וההערכה העצמית של הילד, ולהניח את הבסיס לדימוי עצמי חיובי.

פתרון קונפליקטים טוב יותר –  מיומנויות בינאישיות טובות מציידות את הילדים ביכולת לנווט חילוקי דעות וסכסוכים בצורה יעילה יותר, תוך טיפוח תחושת אמפתיה והבנה.

אמפתיה מוגברת –  ככל שילדים לומדים לתקשר טוב יותר, הם גם מפתחים הבנה עמוקה יותר של רגשות ונקודות מבט של אחרים, שהיא חיונית לבניית אמפתיה ומערכות יחסים חזקות ותומכות.

הצלחה בקריירה עתידית –  רבות מהכישורים המובילים המוערכים על ידי מעסיקים סובבים סביב תקשורת ושיתוף פעולה יעילים. על ידי פיתוח מיומנויות אלה בשלב מוקדם, ילדים מכינים את עצמם להצלחה מקצועית עתידית.

זיהוי קשיים חברתיים וקושי בתקשורת בין אישית אצל ילדים

כהורה, זיהוי הסימנים של קשיים חברתיים אצל ילדכם היא הצעד הראשון לקראת מתן התמיכה וההתערבות הדרושים. קשיים אלו יכולים להתבטא בדרכים שונות, ולהשפיע על יכולתו של הילד ליצור ולשמור על מערכות יחסים בריאות ולתקשר ביעילות עם בני גילו ומבוגרים. על ידי התבוננות וידיעה מה לחפש, ההורים יכולים לנקוט בפעולה מוקדמת כדי לטפל ולשפר את כישורי התקשורת של ילדם.

סימנים של קשיים חברתיים

קושי ביצירת חברים

אם נראה שלילדך יש בעיות ברכישת חברים או בשמירה על חברים, זה עשוי להצביע על קשיים בתחלת שיחה, הבנת רמזים חברתיים או ביטוי מתאים.

הימנעות ממצבים חברתיים

ילד שנמנע לעתים קרובות או נראה חרד מהשתתפות בפעילויות קבוצתיות או באירועים חברתיים עלול להיתקל בקשיים בתקשורת.

קשר עין מוגבל

בעוד שחלק מהילדים ביישנים באופן טבעי, הימנעות עקבית מקשר עין במהלך שיחות יכולה לאותת על אי נוחות באינטראקציה בין אישית.

קושי בהבנת רמזים לא מילוליים

קושי בפירוש שפת גוף, הבעות פנים וטון דיבור עלול להוביל לאי הבנות ולאינטראקציות מתוחות.

אי הבנות תכופות

אם נראה שילדך לא מבין הוראות בדרך כלל או מגיב בצורה לא הולמת בשיחות, זה עשוי להצביע על אתגרים בהקשבה או בעיבוד מידע מילולי.

חוסר רצון לדבר בקבוצות

ילד אשר מהסס לדבר בכיתה או במסגרות קבוצתיות עלול להיות חסר ביטחון ביכולות התקשורת שלו.

הבעת תסכול מילולית או פיזית

ילדים הנאבקים לבטא את מחשבותיהם ורגשותיהם עשויים לבטא תסכול באמצעות התפרצויות או פעולות פיזיות במקום מילים

אסטרטגיות לתמיכה

טיפוח מיומנויות בינאישיות טובות אצל ילדים דורש מאמץ מרוכז מהורים, מחנכים והקהילה. הנה כמה אסטרטגיות שכדאי לשקול:

לאחר שהבחנת באחד או יותר מהסימנים הללו, שקול את הגישות הבאות לתמיכה בילדך:

עסוק בדיאלוג פתוח: צור סביבה בטוחה ופתוחה בבית שבה ילדך מרגיש בנוח לדון ברגשותיו ובחוויותיו. זה יכול לספק תובנות חשובות לגבי הקשיים שלהם.

תרגול מיומנויות בבית: השתמש באינטראקציות יומיומיות כהזדמנויות לתרגול מיומנויות תקשורת, כגון תור בשיחה, יצירת קשר עין והבעת מחשבות בצורה ברורה.

עודדו פעילויות חברתיות: ספקו הזדמנויות סוציאליזציה מגוונות – עודדו את הילדים לעסוק בפעילויות קבוצתיות שונות המעניינות אותם, מה שמאפשר להם ליצור אינטראקציה עם קבוצות שונות.

עודדו ביטוי רגשי: צרו סביבה תומכת בה ילדים מרגישים בטוחים לבטא את רגשותיהם ומחשבותיהם, חיזוק הערך של תקשורת פתוחה.

מודל תקשורת חיובית: הפגינו כישורי תקשורת יעילים באינטראקציות שלכם עם אחרים, כולל הקשבה פעילה, אמפתיה ותגובות מכבדות, כדי לשמש מודל לחיקוי עבור ילדכם.

למד פתרון קונפליקטים: ציידו את הילדים באסטרטגיות לפתרון קונפליקטים בדרכי שלום ובכבוד, תוך שימת דגש על חשיבות האמפתיה וההבנה.

השתמש בספרים ובמדיה: קריאת סיפורים או צפייה בתוכניות המדגישות מיומנויות חברתיות יכולות לעזור לילדים ללמוד על חברות, אמפתיה ותקשורת יעילה בצורה מושכת ונגישה.

פנה לעזרה מקצועית: אם קשיי תקשורת נמשכים, התייעצות עם מטפל או יועץ המתמחה בבעיות תקשורת של ילדים יכולה להיות מועילה.

זיהוי והתייחסות מוקדמת לקשיים בתקשורת בין אישית יכולים לעשות הבדל משמעותי בהתפתחות החברתית ובביטחון העצמי של הילד. עם התבוננות מתחשבת ותמיכה יזומה, הורים יכולים להנחות את ילדיהם לקראת הפיכתם לאנשי תקשורת יעילים ואמפתיים.

קראו וגלו כיצד תוכנית עוף החול מציעה פתרון טרנספורמטיבי לפיתוח מיומנויות חברתיות וכישורי תקשורת בין אישית

הפוסט טיפוח עתיד של שגשוג: השפעת מיומנויות תקשורת בין אישית וכישורים חברתיים בחיי ילדים הופיע לראשונה ב-אלונה סלומון.

הבנת אתגרי ההורות

הורים לבנות בגילאי 9-12 עלולים להיתקל באתגרים שונים:

מחסומי תקשורת

ככל שבנות נכנסות לגיל ההתבגרות, הן עשויות להיות מסויגות יותר או חשאיות יותר, מה שמקשה על ההורים לשמור על תקשורת פתוחה.

רכבת הרים רגשית

שינויים הורמונליים עלולים להוביל לשינויים במצב הרוח, להתקפי זעם ולרגשות מוגברים, ולהשאיר את ההורים המומים ולא בטוחים כיצד להגיב.

לחץ חברתי ודינמיקה חברתית

בנות בקבוצת גיל זו מתמודדות לעתים קרובות עם בעיות חברות, קליקות ולחץ חברתי, מה שמוביל לקונפליקטים ואתגרים חברתיים שההורים חייבים לנווט בהם.

דימוי גוף והערכה עצמית

השפעות התקשורת והסטנדרטים החברתיים יכולים להשפיע על דימוי הגוף וההערכה העצמית של בנות, שמביאות את ההורים להתייחס לתחושות של חוסר התאמה או השוואה לאחרים.

דרישות אקדמיות וחוץ בית ספריות

איזון בין שיעורי בית ספר, פעילויות חוץ בית ספריות ומחויבויות חברתיות עלול להעמיס על ההורים והן על בנותיהם, ולהוביל ללחץ ותשישות.

טיפים לניהול אתגרי הורות

בעוד שהורות במהלך הגיל הזה יכולה להיות מאתגרת, ישנן אסטרטגיות שהורים יכולים להשתמש כדי לנווט ביעילות באתגרים הללו:

שמרו על תקשורת פתוחה

טפחו סביבה תומכת ולא שיפוטית שבה בתכם מרגישה בנוח לשתף את מחשבותיה ורגשותיה. הקשיבו באופן פעיל ותקפו את החוויות שלה, גם אם אתם לא תמיד מסכימים.

הגדירו גבולות וציפיות ברורים

קבעו כללים וגבולות ברורים לגבי התנהגות, זמן מסך ואחריות. עקביות היא המפתח, התמדה באכיפה והשלכות של הפרות של כללים תוך הכרה והערכה של עמידה בכללים.

העצמת קבלת החלטות

שתפו את בתך בתהליכי קבלת החלטות, כגון בחירת פעילויות מחוץ לבית הספר או הצבת יעדים לשנת הלימודים. עודדו עצמאות ואוטונומיה תוך מתן הדרכה ותמיכה.

עודדו טיפול וטיפוח עצמי

עודדו את בתכם לתעדף פעילויות טיפול עצמי המקדמות רווחה גופנית, רגשית ונפשית, כגון פעילות גופנית, תחביבים וטכניקות הרפיה. תהוו דוגמה ותעדיפו גם את הטיפול והטיפוח העצמי שלכם.

התייחסו לדימוי הגוף ולהערכה העצמית

קיימו שיחות פתוחות וכנות על דימוי גוף, סטנדרטים של יופי וערך עצמי. הדגישו את החשיבות של תכונות וכישרונות פנימיים על פני מראה חיצוני.

הישארו מעודכנים ותומכים

למדו את עצמכם על האתגרים העומדים בפני בנות בקבוצת גיל זו, מהתבגרות ועד ללחץ חברתי, והישארו מעודכנים לגבי מגמות וסוגיות עדכניות. הציעו תמיכה והכוונה מבלי להיות חודרניים או שתלטנים.

חפשו תמיכה בעת הצורך

אל תהססו לפנות לקבלת תמיכה מהורים אחרים, בני משפחה או אנשי מקצוע אם אתם מרגישים מוצפים או לא בטוחים כיצד להתמודד עם מצבים מסוימים. הורות היא מאמץ צוות, וזה בסדר לבקש עזרה.

לסיכום

הורות לבנות בגילאי 9-12 יכולה להיות רכבת הרים של רגשות, אבל עם סבלנות, הבנה ואסטרטגיות יזומות, אתם יכולים לנווט את האתגרים הללו בחן ובחוסן. על ידי שמירה על תקשורת פתוחה, הצבת גבולות ברורים, קידום טיפול עצמי וחיפוש תמיכה בעת הצורך, אתם יכולים לטפח סביבה חיובית ותומכת המטפחת את הצמיחה וההתפתחות של בתכם במהלך שלב מרכזי זה של גיל ההתבגרות. זכרו, אתם לא לבד במסע הזה, ובעזרת אהבה והדרכה, אתם ובתכם יכולים להתגבר על כל מכשול ביחד.

אם אתם מחפשים סביבה תומכת שבה בתכם יכולה לפתח כישורי חיים חיוניים ולבנות קשרים משמעותיים, קראו עוד על תוכנית עוף החול – תוכנית בשילוב ייחודי של למידה מבוססת תנועה ואימון כישורי חיים שתוכנן במיוחד עבור בנות בגילאי 9-12. באמצעות פעילויות מעצימות וסביבה קבוצתית תומכת, נסייע לבנות לשגשג הן מבחינה חברתית והן מבחינה רגשית.

הפוסט ניווט באתגרי הורות לבנות בגילאי 9-12: טיפים לתמיכה ופתרונות הופיע לראשונה ב-אלונה סלומון.

באמצעות עידוד עדין, עמית מתחילה לחלוק את יצירות האמנות שלה. היא מתחילה לזהות את הכישרון שלה והופכת בטוחה יותר, לא רק באמנות אלא בהבעת עצמה בתחומים אחרים בחייה. טרנספורמציה זו מדגימה את כוחה של מודעות עצמית אצל ילדים – הבנת החוזקות, התשוקות והאזורים לצמיחה שלהם.

מהי מודעות עצמית

מודעות עצמית אצל ילדים כוללת הכרה בתחומי העניין שלהם, במה משמח אותם, בחוזקות ובאתגרים שלהם, כיצד הם מתמודדים עם קונפליקטים וסוג החברים שהם רוצים שיהיו להם. מסע זה של גילוי עצמי הוא חיוני להתפתחותם הרגשית, החברתית והאישית.

השפעת המודעות העצמית על התפתחות הילד

העצמה באמצעות הבנה את עצמם

בדיוק כמו עמית, כאשר ילדים מבינים ממה הם נלהבים, הם יכולים להמשיך בפעילויות ומטרות המשקפות את האני האמיתי שלהם. העצמה זו מובילה לסיפוק והישגים אישיים גדולים יותר.

אינטליגנציה רגשית מפותחת

זיהוי וניהול הרגשות שלהם עוזר לילדים לנווט את אתגרי החיים בחוסן. לדוגמא – אפשר ללמוד להשתמש באמנות כפורקן לרגשות, מה שמגביר את הוויסות הרגשי.

יכולת פתרון קונפליקטים

הבנת התגובות שלהם לקונפליקט מאפשרת לילדים לגשת לחילוקי דעות בצורה בונה. עמית למדה לבטא את רגשותיה באמצעות שיחה ולא הסתגרות, ושיפרה את מערכות היחסים שלה עם בני גילה.

בניית מערכות יחסים משמעותיות

הכרת התכונות שהם מעריכים בחברות עוזרת לילדים ליצור קשרים עמוקים יותר. הביטחון של עמית בזהותה אפשר לה לחפש חברים שהעריכו את היצירתיות והחביבות שלה.

טיפוח מודעות עצמית אצל ילדים

טיפוח המודעות העצמית הוא מאמץ משותף. הורים, מחנכים ומטפלים יכולים:

לעודד רפלקציה – עודדו את הילדים לדון על רגשותיהם וחוויותיהם, הנחו אותם לשקף את מעשיהם ובחירותיהם.

לספק משוב -הציעו תובנות לגבי החוזקות והתחומים שלהם לשיפור, חגגו את ההישגים שלהם ותמכו בהם באמצעות אתגרים.

מודל מודעות עצמית – תהוו דוגמא כיצד לנווט בחוזקות אישיות, חולשות ורגשות ביעילות.

צרו סביבה תומכת – עודדו את הילדים לחקור את תחומי העניין שלהם ולהביע את עצמם, תוך הבטחה שהם מרגישים מוערכים ומובנים.

לסיכום

סיפורה של עמית ממחיש את כוחה הטרנספורמטיבי של מודעות עצמית אצל ילדים. על ידי הבנה טובה יותר של עצמם, ילדים כמו עמית יכולים לנווט את רגשותיהם, לבנות מערכות יחסים חזקות יותר, ולרדוף אחר התשוקות שלהם בביטחון. כמבוגרים, זו הזכות והאחריות שלנו להדריך אותם במסע הזה, לעזור להם לצמוח לאנשים מודעים לעצמם, גמישים ומסופקים.

צלול לתוך תוכנית עוף החול וגלה את הכוח של מודעות עצמית עבור בנות. הצטרפו אלינו למסע גילוי עצמי ותנועה.

הפוסט טיפוח מודעות עצמית אצל ילדים: המפתח לצמיחה אישית הופיע לראשונה ב-אלונה סלומון.

במאמר הנוכחי אנחנו נבחן את המאפיינים של תקשורת פנימית – הדיבור הפנימי.
הדיבור הפנימי או הקול הפנימי הוא היבט בסיסי של ההכרה והתודעה האנושית. הקול הפנימי עוזר לנו לעבד מידע, לתכנן, לקבל החלטות ולהעריך את החוויות שלנו. למרות שזה חלק טבעי וקבוע מחיינו הנפשיים, האופי והטון של הקול הפנימי שונים מאדם לאדם ואף יכולים להשתנות לאורך זמן על סמך חוויות והתפתחות אישית, וכפי שניתן להסיק – דיבור מוצלח עם עצמי ישפיע על כל תמונת המציאות שלי.

אם משהו בחיי תקוע – בזוגיות, בעבודה, ביחסים בין אישיים, ביכולת שלי להציב מטרות ולהשיג אותן או בקושי נפשי שאני מתמודדת עמו – זהו סממן שמשהו בתקשורת שלי מול עצמי לא עובד כשורה.

לתקשורת תוך אישית מוצלחת קיימים מאפיינים קבועים. שכשהם נמצאים ברמת תפקוד גבוהה גם המציאות שלי תראה בהתאם- אני אדע מהם הצרכים האמיתיים שלי מזוגיות ומקשרים בין אישיים, אדע מה אני רוצה בעבודה שלי ואיזו הוויה אני רוצה לייצר, אציב לעצמי מטרות ואפעל להגשמתן, אדע להתמודד עם משברים ומצבי לחץ וברגע שאני אדע להקשיב ולתקשר עם עצמי בצורה מוצלחת- אדע לעשות זאת גם עם אחרים.

מהם המאפיינים לדיבור פנימי חיובי ומקדם?

1. מודעות עצמית – המודעות וההבנה של מה אני חושבת, מרגישה ואיך אני מתנהגת.
   
2. הרהור עצמי – היכולת להטיל ספק בחוויה שלי, בערכים ובאמונות שלי.
   
3. ניהול רגשות – היכולת לזהות, להבין ולנהל את רגשותיי.
   
4. דיבור פנימי חיובי – שימוש בשפה בונה ומאשרת את החוויה שלי.
   
5. פתרון קונפליקטים – היכולת לפתור קונפליקטים פנימיים ולמצוא פתרונות למחשבות וערכים סותרים.
   
6. קבלת החלטות – היכולת לקבל החלטות מודעות ורציונליות בהתחשב במגוון של גורמים ופרספקטיבות שונות.
   
7. הצבת מטרות – היכולת להציב מטרות גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך.
   
8. מוטיבציה – היכולת לייצר ולשמר מוטיבציה והתלהבות להשגת מטרות.
   
9. ניהול לחצים – פיתוח אסטרטגיות התמודדות על מצבי לחץ, חרדה ומצבים מאתגרים
   
10. גמישות ויכולת הסתגלות – היכולת להתאים את מחשבותיי והלך הרוח שלי בנסיבות משתנות.
    
11. אופטימיות – מבט חיובי על החיים ויכולת להתמקד בפתרון ולא בבעיה.
    
12. אמפתיה לעצמי – להתייחס לעצמי באדיבות, הבנה וחמלה עצמית.

לסיכום,
תקשורת פנימית טובה משמשת כלי רב עוצמה להתפתחות אישית, רווחה רגשית וקבלת החלטות אפקטיבית. דיבור פנימי אפקטיבי תורם לחיים מספקים ומוצלחים יותר בכך שהוא עוזר לאדם להבין את עצמו, לנהל את רגשותיו ולנווט את מורכבות של חיי היומיום בבהירות ובביטחון.
כל היכולות הללו ניתנות לרכישה ולחיזוק.

מוזמנת להגיע, להתחזק ולהתפתח

הפוסט מהי תקשורת פנימית ולמה היא כל כך חשובה? הופיע לראשונה ב-אלונה סלומון.

יחסים נרקיסיסטיים מתאפיינים באלימות ממשית וחמורה שקשה להבחין בה מבחוץ, ולעיתים גם מתוך היחסים עצמם. למרות הקושי לזהותם, יש בהם כדי לפגוע באופן משמעותי והרסני בנפשו של הנפגע, מפני שבבסיסם של היחסים נמצאים מחיקה, סיפוח, והשתלטות על נפשו של אחר.
ביחסים נרקיסיסטיים צד אחד בקשר משתלט ופולש באופן חודרני לנפשו של האחר, מוחק את צרכיו הנפרדים ורואה בו אובייקט לסיפוק צרכיו. זהו תהליך איטי, שאף שלרוב אינו כולל אלימות פיזית ומינית, הוא אלים ופוגעני.

המאמר הבא מתמקד באישיות של הקורבן ביחסים, ונוגע בדרכים ליציאה ממעגל היחסים הפוגעניים.

מי הם הנכנסים לקשר עם נרקיסיסט?
לאנשים שנמשכים לנרקיסיסטים ולפסיכופתיים יש לעיתים קרובות מאפיינים מסוימים או פגיעות אשר הופכות אותם לרגישים יותר לסוגים אלו של אישיויות. חשוב לציין שהמשיכה לאישיות כזו אינה אומרת שמישהו פגום מטבעו. הדינמיקה הזאת יכולה להתפתח מסיבות שונות כולל חוויות עבר וצרכים רגשיים. המודעות למאפיינים אלו עשויה להאיר על נפגעים או נפגעים פוטנציאליים ולסייע לאנשים לזהות את עצמם או מי מהאנשים הקרובים להם כבעל פוטנציאל להיפגע ובכך, אולי, לקצר את דרך היציאה מהיחסים או לצמצם את תוצאותיה הקשות.

מה עשוי לגרום לאנשים להימשך לנרקיסיסטים או פסיכופטים:

1. ביטחון עצמי נמוך – אנשים עם ביטחון עצמי נמוך עלולים להימשך לנרקיסיסטים בגלל שהקסם הראשוני והמחמאות יכולים להגביר את הערך העצמי שלהם.
   
2. טבע אמפטי – אנשים עם רמות גבוהות יותר של אמפטיה עשויים להיות בעלי סיכוי גבוהה יותר לסבול ולתרץ את התנהגותו של נרקסיסט, בתקווה "לתקן" אותו או לעזור לו.
   
3. טראומה בעבר – מי שחוו טראומה, הזנחה או התעללות בעברם עשויים להיות פגיעים יותר לאישיות מניפולטיבית, מכיוון שהם עלולים לא לזהות דינמיקה לא בריאה.
   
4. צורך באישור חיצוני – אנשים שזקוקים לאישור חיצוני לעולמם הפנימי עשויים להימשך לנרקיסיסט אשר מרעיף עליהם בתחילת מערכת היחסים תשומת לב וחיבה.
   
5. נטייה ליחסי תלות משותפת – תלות משותפת היא דפוס יחסים לא מתפקד שבו אדם אחד סומך יתר על המידה על הצרכים והרצונות של אדם אחר ומתעדף אותו, לעתים קרובות תוך פגיעה ברווחתו שלו. הדבר כרוך לעתים קרובות במתן לגיטימציה להתנהגות הכוללת התמכרות, תכונות נרקיסיסטיות או בעיות אחרות, גם כאשר היא מזיקה.
   קושי להציב גבולות- אנשים הנאבקים בהצבה ושמירה על גבולות עשויים להתקשות לשמור על גבולות בריאים עם בן זוג נרקיסיסט.
   
6. אידיאליזציה של בן הזוג – לחלק מהאנשים יש נטייה לראות את בני הזוג שלהם כמושלמים ולהתעלם מנורות אדומות, מה שמאפשר לנרקיסיסט לנצל את התפיסה הזאת.
   
7. פחד מנטישה – לחוששים להיות לבד או להינטש יש סיכוי גבוה יותר להעדיף הישאר במערכת יחסים רעילה מאשר להסתכן בלהיות לבד.
   
8. חוסר מודעות – אנשים מסוימים עשויים שלא להיות מודעים לחלוטין לתכונות ולהתנהגויות הקשורות בנרקיסיזם ופסיכופתיה, והדבר גורם להם, גם אם לא במודע, להסתבך במערכות יחסים כאלו ביתר קלות.

אז מה צריך לעשות כדי לצאת מהמעגל של הקשרים הפוגעניים הללו?
עד שלא נפתח מודעות עצמית, יש סיכוי גבוה שמי שנכנס לקשרים עם נרקיסיסט, יחזור לעשות זאת גם בגרסה קצת שונה בכל פעם.

היציאה ממערכות יחסים אלו צריכה להתחיל בתהליך של בחינה עצמית. על האדם לבדוק את האמונות שלו לגבי עצמו ולגבי הסביבה, להבין מה הוא רוצה ואיזה סוג של קשר הוא חושב שמגיע לו.

כדי לצאת מהמעגל של הביטול העצמי והריצוי התמידי על האדם להבין את ערכו. גם אתה וגם את צריכים להכיר ברגשות שלכם ולהתחיל להציב גבולות בריאים במערכות יחסים.
כן כן, קיים דבר כזה – קשר בריא, ובעזרת עבודה פנימית, שיפור הביטחון העצמי ותחושת מסוגלות ניתן לזהות אותו ולהתקדם למערכת יחסים בריאה.

מוזמנת להגיע, להתחזק ו… ולהתפתח

הפוסט הקורבן במערכת יחסים נרקסיטית / פסיכופתית – איך זה קרה לי? הופיע לראשונה ב-אלונה סלומון.

מחלות לב וכלי דם – למה מגיע לנו כל 'הטוב' הזה?
בעוד שעל מחלות אלו מדברים חדשות לבקרים, על הסיבות להשמנה המרבית המקרים – חסכים וקשיים נפשיים – בדרך כלל לא מדובר כלל. מרבית האוכלוסייה פשוט לא מודעת לקשר הישיר וההדדי בין הגוף לנפש.

לאור קשר זה בין גוף לנפש כל קושי נפשי יבוא לידי ביטוי בגוף – במחלות, בפציעות, בדלקות ובעודף משקל. עודף המשקל כשלעצמו מגיע פעמים רבות עם 'עסקת חבילה'- מחלות, פציעות ודלקות ולפיכך ברור כי ירידה במשקל עשויה להוות פקטור משנה חיים בקנה מידה משמעותי.

רוב הנשים שמתמודדות עם עודף משקל – בין אם הוא שם עוד מימי הילדות ובין אם הוא נוצר בחיים הבוגרים לאחר קושי נפשי כגון נישואין או הריונות וכו' – ניסו כבר להפחית ממשקלן בכמה אופנים כגון דיאטות או אימונים, והסטטיסטיקה מלמדת שכ- 95% מהאנשים יחזרו למשקל הקודם שלהם ואף מעבר לו.

רבות מאנשי המקצוע בתחום הכושר, כמוני, פוגשית חדשות לבקרים מתאמנים ומתאמנות שניסו כבר דיאטות שונות ומשונות, תפריטים שונים – דל פחמימות, קטוגני, צום וגם טרנדים שנמצאים בחדשות כי התפרסמו על ידי ידוען זה או אחר. וכל פעם זה נכשל, והם נשארים מתוסכלים, מיואשים וחסרי תחושת מסוגלות ואמונה שמשהו יכול להשתנות.

מה שרבים לא יודעים הוא שיש סיבה חד משמעית לכישלונות החוזרים. הסיבה למשקל העודף, והסיבה לקושי להוריד אותו- נפשיות, ועד שהקשיים הנפשיים לא ייפתרו, המשקל יישאר ואף יעלה. לכן גם שום תפריט או טרנד לא עזרו וגם לא יעזרו.

ובנימה אישית אנחנו יכולות לדמות את התהליך האימוני לטיפול רפואי.
אני לא מאמינה בתפריטים, אלא אם כן קיימת מחלת רקע שדורשת הימנעות ממזונות מסוימים ותזונה ספציפית. אני מאמינה שכדי לצמצם את הפער בין המצב הרצוי למצוי צריך לגעת בשורש הבעיה. באותו מצב – פעמים רבות נפשי – הגורם לנו לאותה תקיעות.

אם נדמה את ההשמנה לכאב שלא עובר במפרק הברך, הרי שבשלב הראשון נגיע לרופא, נתאר לו את הכאב ונענה על מספר שאלות. הרופא יכול לרשום לנו כדורים נגד כאבים שינסו לטפל בתסמין – הכאב בברך. ניסיון טיפול כזה דומה לניסיון לטפל בהשמנה בעזרת תפריט. זאת אומרת, לטפל בתסמין בלבד. במקרה של הברך הכאבים יפחתו לזמן נטילת הכדורים ולאחר מכן הכאב יחזור, וכדי להבין את מקור הכאב הרופא יצטרך לשלוח אותנו לבדיקת רנטגן, בדיקת אולטרסאונד או בדיקה אחרת שלאחריהן יוכל להתאים לנו את הטיפול הנכון – פיזיותרפיה או ניתוח במידת הצורך. התהליך בטיפול רפואי זהה לתהליך הטיפול בירידה במשקל – ההבנה שהמשקל העודף הוא התסמין, והמיקוד צריך להיות על שורש הבעיה. ואם נחזור שוב למשל הברך הרי שאותן בדיקות וצילומים הנדרשים לבדיקת הסיבות לכאב דומים לאימון רגשי אשר מטרתו לבחון, לנתח לעומק את הסיבות להשמנה כדי לטפל בבעיה לעומק ובהתאם למסקנות לאחר מכן.

מוזמנת להגיע, להתחזק ו… ולהתפתח

הפוסט על הקשר בין השמנה ועודף משקל לקשיים נפשיים, ודרך אחת שיכולה לסייע לצאת מהפלונטר הופיע לראשונה ב-אלונה סלומון.

בחירת קריירה קשה משמעותית מבחירת גלידה בגלידריה גדולה ונהדרת. לטוב ולרע- יש המון אפשרויות.
לפעמים אנחנו מושפעים מהאופן שבו הסביבה תופסת אותנו ומצפה מאיתנו, מה שמרחיק אותנו מהאותנטיות שלנו, התשוקות והייעוד הפנימי.
אני מאמינה שזה תמיד אפשרי למצוא איזון בין התשוקות שלנו לבין יכולת ההכנסה. מאחר שלרב אנו בעבודה יותר מבכל מקום אחר, כדאי שנגיע לסיפוק אדיר ומשמעות .

6 דברים שכדאי שתבדקו לפני שתבחרו:

1. שאלו: איזו תכונות יש בי? איזה מזג יש לי?
   עד כמה אני סקרן ואוהב ללמוד דברים חדשים? האם אני אוהב ליזום או שאני טוב בלמלא אחר הוראות בצורה מדוייקת? האם אני מתחבר לעבודה מסודרת כשכיר או שאני מתחבר לייצירה וייזמות? עד כמה חשובות לי אינטרקציות רבות בעבודה?
   
2. שאלו: מה כשאני עושה אותו מרגיש לי נח וטבעי? האם אני אוהב להדריך? האם אני אוהב לתת שירות? האם אני אמפטי ומתחבר לעולם הטיפול? עבודת ידיים?
   
3. עשו: חפשו אחר מקצוע או תחום עשייה שמשקף את התכונות שלכם וחקרו עליו – מה אופי העבודה? איך נראה יום בעבודה, באיזו סביבה אני יעבוד (לפעמים מה שנראה מושלם ממבט ראשון, מתגלה כמתאים פחות לאחר העמקה).
   
4. בדקו: מהי הדרך שצריך לעבור כדי לעסוק במה שאני רוצה? ללמוד? כמה זמן? תקציב (ברשותי או לא)? עמידה בתנאי הקבלה (אם לא – מה עלי לעשות)?
   
5. לעשות: תוכנית פעולה מסודרת. התחילו מהסוף להתחלה- איפה ארצה להיות, מה נדרש לשם כך ומה לעשות כדי להגיע לשם.
   
6. אם יש צורך, העזרו בבעל מקצוע.

לסיכום:

לפני שבוחרים חייבים לבדוק, לעשות, לתכנן ולבצע. 
אם את מתקשה לזהות את התשוקות, להתמודד עם הפחדים, הציפיות והשפע, זה המקום להקליק ולשוחח.

הפוסט 6 דברים שחייבים שיסייעו לכם להתמקד בבחירת מקצוע הופיע לראשונה ב-אלונה סלומון.

אז בקיצור, איך מנהלים יומן?

1. לכתוב כל יום. או שלא.
אפשר לכתוב ביומן כל יום, ואפשר לכתוב מתי שמתחשק לך. לפעמים יש אנרגיה לכתוב כל יום ולפעמים יש רגשות חזקים שאין לאן לשחרר… היומן הוא בדיוק המקום.

2. לכתוב מה שמתחשק.
תרשי לעצמך לכתוב על כל דבר שמתחשק ועולה לך – גם את המחשבות ה"אפלות" ביותר. היומן שלך בלבד. תהיי אוטנטית וכנה. נצלי את זמן השיח שלך עם עצמך כדי להיפתח ולהוציא כל מה שיש בראשך החוצה.

3. פשוט להתחיל.
אפשר לספר על היום שעבר ומשם הכל יפתח.

4. אפשר לבחור נושא.

בחרי נושא שמעסיק אותך, אדם כלשהו, רגש או אירוע שקרה. אפשר לכתוב על משהו שאת רוצה, משהו שמפחיד אותך, משהו שאת מצפה לו, משהו שמרגש אותך, משהו שאת לא מבינה בו וכמובן כל נושא אחר.

5. לשאול שאלות.
במקום נקודה שימי סימן שאלה. כשמטילים ספק אפשר לחוות דרך הסתכלות שונה להרחיב את התודעה ולהבין איך לפעול בצורה מקדמת יותר. בכל מקרה, יש להציג לפחות 2 שאלות.

לסיכום:
ניהול יומן יכול להיות כלי טיפולי עצמי בעל ערך רב. מי שתתחיל לכתוב תגלה שהחברה שלה עם עצמה היא הכי טובה שיש זכרי שהיומן הוא רק שלך, עשי בו כרצונך. איך מתחילים? קונים יומן מחר בבוקר.

הפוסט 5 כללי זהב לניהול יומן אישי הופיע לראשונה ב-אלונה סלומון.